של נעליך מעל רגליך – על הליכה וריצה יחפים

חול הים החם מתחת לרגלינו ביום קיץ. הבוץ שעולה לו מבין האצבעות כשאנו דורכים יחפים בשלולית ביום חורף גשום. התחושה של הליכה על כרי דשא בסתו. יחפים באנו אל העולם, וכך כנראה גם נצא ממנו. באמצע – אנו מעבירים את רוב ימינו עם סדים על הרגליים.

ריצה – הזמנה לפציעה?

ריצה יחפה

מאז ומתמיד אהבתי להסתובב יחף. כאשר לא היתה ברירה עברתי לסנדלים ונעליים נעלתי מעט ככל האפשר. כאשר הלכתי את שביל ישראל עם בני, מעין, בשנת הבר מצווה שלו, עברתי את כל השביל עם סנדלים ונהניתי מאד. הבעיות התחילו מהריצה. רצתי כמובן עם נעלייים – הכי טובות שיכולתי לקנות. התאמנתי למרתון ורצתי מרחקים הולכים וגדלים, עד 36 ק"מ. ואז הופיעו, ללא התראה מוקדמת, כאבים עזים בברכיים, שכפו עלי חצי שנה הפסקה. התחלתי לחקור בנושא ולהתעניין, והתברר לי שלמרות השיפור הגדול, לכאורה בנעלי הריצה – בולמי זעזועים, רפידות, סוליות, הרי שיותר ויותר רצים נפצעים מתחביב זה. חיפושי הובילו אותי לסגנון ה Chi Running, שהתאים לי עקב שנותי הרבות בתרגול טאי צ'י. השיטה כוללת מספר רב של אלמנטים, אולם מבחינתי המהות, הלב של השיטה (כמו של שיטת Pose הדומה לה) הינו נחיתה על קדמת הרגל, אי שם בין מרכז הרגל לאזור הכריות (בתלות בשיטה), ולא על העקב. בשנה הבאה השלמתי את המרתון, ועוד שניים אחריו, אולי בזכות השיטה.

הליכה וריצה – מיומנות עתיקת יומין

בהמשך, כאשר למדתי מיומנויות קדומות אינדיאניות במסגרת ארגון שומרי הגן, נוכחתי שצורת הליכה וריצה זו הינה למעשה השיטה בה הולכים אנשי תרבויות אדמה בכל העולם. ספרים שיצאו לאחרונה, כמו ספרו של כריס מקדוגל Born to run”", מתארים את יכולותיהם המדהימות של בני שבטים אינדיאניים לרוץ בקלילות מרחקים אדירים, ולנצח את מיטב הרצים באולטרה מרתונים של עד 160 ק"מ. מצד שני, מחקרים של אנתרופולוגים שונים טוענים שבני האדם התפתחו בתור רצי העל של עולם החי – במרחקים ארוכים. שבטים קדומים היו צדים איילים וחיות אחרות בשיטת ה Persistence hunting (צייד התמדה), בה היו רצים אחר החיה עד שהיא נופלת תשושה, אחר שעות ואף ימים של ריצה. עד היום, באולטרה מרתונים בהם מתחרים בני אדם מול סוסים, האדם לרוב מנצח.

הרגל האנושית – פלא הנדסי

מוקסינים לריצה יחפה

אם נעצור לרגע ונביט על הרגל האנושית, ניווכח שהיא יצירת מופת הנדסית. מאות שרירים, גידים ועצמות היוצרים שתי קשתות שנועדו לספוג את הזעזועים הנובעים מתנועתנו, ומאפשרים לנו לנוע בקלילות, וללא פציעות. מעל 7000 קצות עצב שעוזרים לנו לזהות על מה אנו דורכים. עקרונות השיטה הינם פשוטים, וניתן ללמוד אותם בכמה שעות של קריאה או בקורס. כמו תמיד, נדרשים שנים של תרגול ומודעות (לפחות עבורי) עד שאנו מצליחים באמת להפנים צורת תנועה חדשה זו.

מה ינעל הרץ היחף?

סנדלי Huarache

אחת הבעיות הגדולות שאנו נתקל בהן הינה ההנעלה – נעליים מודרניות, כמעט ללא יוצא מהכלל כוללים עקב המגביה את הרגל ומונע מאיתנו לפסוע נכון. הליכה יחפה לעומת זאת היא קשה למדי בתנאי הארץ – ריבוי הקוצים, כמו כרבולות ותלתנים גורם ליחפנות להיות מסע ייסורים ברוב חודשי השנה. אפשרי – אבל דורש התמדה ותרגול לאורך זמן רב. בתור פשרה, צצו בשנים האחרונות מספר פתרונות ביניים, המאפשרים לנו להגן על הרגליים מפני תלאות השביל, ועם זאת ללכת בצורה הנכונה. פתרונות אלו יכולים להיות מוקסינים (אמיתיים, עם סוליית עור) אותם נתפור לבד. פתרון אחר הינו סנדלי Huarache אינדיאניות, אותם ניתן לרכוש כקיט, עם סוליה של חברת ויברם, יצרנית הסוליות הנודעת. ויברם אף יצאו עם פתרון מקורי – נעלי ה VFF – Vibram Five Fingers – נעל מוזרה למראה, אך אשר זוכה לפופולאריות גוברת בעולם וגם בארץ. וכאשר יש ביקוש, מופיע גם ההיצע, וכעת יש נעליים עם סוליה מינימאלית לרוב חברות הנעליים הגדולות, כמו גם למספר יצרנים קטנים.

ובל נשכח – מה שחשוב הוא לא איזה נעל נקנה או נייצר, אלא העובדה שבאמת נצא ונרוץ או נלך איתה. אני כבר רצתי עשרות ק"מ בסנדלי ההוארצ'י, וטיילתי איתם כחודש בלדאק שבצפון הודו, בהנאה רבה.

פרטים נוספים על ריצה יחפה, כמו גם מידע על סדנאות ריצה יחפה אותן אני מעביר, ניתן למצוא באתר שלי.

פינת המתכון – כדורי תמרים וקוקוס.

אם אנו הולכים או רצים אנו מוציאים אנרגיה רבה. בריצות של מעל שעה מומלץ לאכול חטיף אנרגיה מדי חצי שעה. ניתן לקנות חטיף מסחרי, אך מבט חטוף על האריזה יגלה לנו שהוא מכיל בעיקר סוכר, בוריאציות שונות. חטיף שאני אוהב להכין לבד, לריצה או סתם לכיבוד אורחים הינו של כדורי תמרים וקוקוס. שימו לב שלריצה יש כאן לא מעט שומנים, אולם עבורי זהו מתכון מנצח.

רכיבים:

400 גרם תמרים (מומלץ רכים, כגון מג'הול)

400 גרם פתיתי קוקוס

½ לימון, כולל הקליפה.

אופן ההכנה:

חותכים את התמרים והלימון דק, ויוצרים תערובת אחידה מכל הרכיבים

קל יותר פשוט להכניס את הכל למעבד מזון, עם להב מתכת, אך בהחלט ניתן לערבב גם באופן ידני.

מהתערובת שנוצרה מגלגלים כדורים בקוטר של כס"מ.

ניתן לצפות בעוד שבבי קוקוס, או באבקת קקאו.

בתאבון.