יום שבת, 10 במרץ 2018

שירים - עוד מקבץ. שירי חורף ושירים משוויץ

השירים ממשיכים להופיע, ואני שמח להקשיב להם, לכתוב אותם, ולבסוף גם לפרסם אותם. אז הנה עוד 2 סדרות של שירים שכתבתי, שהעליתי לאתר שלי www.dkedem.com.
שירי חורף: החורף הביא איתו את הגשם והסערות, ואני נהניתי לשבת ולהתבונן בפראות שסערה מסביבי, ובתוכי. https://www.dkedem.com/winter2018poetry.html
ושירים מאימון בשוויץ: מספר פעמים בשנה אני נוסע לשוויץ לאימון בוינגצון, אומנות לחימה סינית. זאת בנוסף לאימונים הסדירים שלי בארץ. מלבד העוצמה של אימון מרוכז כל יום במשך שבוע, אני גם זוכה לטיול בוקר של כשעתיים בכל יום ביער הפראי שנמצא במרחק כמה דקות הליכה מאולם האימון, בו אני ישן, עשר דקות נסיעה ברכבת ממרכז ציריך. אני זוכה לפגוש בטבע ראשוני ועתיק יומין, פלגים זורמים, מפלים, עצים עתיקים, מדרונות מכוסי שלג או עלי שלכת ושבילים נסתרים. כאשר נחה עלי הרוח, אני אוהב להשען על עץ, ולתת לשירה לבקוע
https://www.dkedem.com/switzerland2018poetry.html
שתי טעימות מהשירים. מוזמנים להכנס ולהפגש עם שאר השירים.

1.
אדמה רטובה
גשם וברד
הכל פה זורם
משתנה נעלם
נחלים קטנים
שזורמים מעצמם
חיבור אל הנצח
שמופיע ותם


2.
שמים אפורים
פתיתי שלג רכים
שכיסו חצרות
עצים ושבילים
הכל מתרכך
נספג נעלם
חזרה אל הלוז
שגם הוא
לא קיים

יום ראשון, 7 בינואר 2018

"תובנות מהדרך - מדריך למטייל בהרים" - הספר

בשעה טובה, לאחר עבודה ממושכת, סיימתי לכתוב את ספרי : "תובנות מהדרך- מדריך למטייל בהרים". מוזמנים להוריד ולקרוא וכמו כן להעביר הלאה לאנשים שנראה לכם שיוכלו להעזר בו או להנות מקריאתו.
הספר מפורסם בצורה דיגיטלית כ PDF. התשלום עבורו נעשה בצורה המכונה "דאנא", נתינה מתוך נדיבות לב לפי ראות עינכם (כמפורט בעמוד הראשון של הספר).
https://www.dkedem.com/uploads/1/3/3/5/13354205/tovanot_1_2.pdf
(או אם יש בעיות בלינק מתוך האתר https://www.dkedem.com/)
עבורי הספר הנה הזדמנות לשתף ידע שיכול להפוך כל טרק לנוח ונעים- במקרים הקלים, ומציל חיים במקרים קיצוניים.
הספר עוסק בנושאים רבים ומגוונים הקשורים לטיולים רגליים בהרים, במדבריות ובנופים פראיים. בספר ניסיתי לתת מענה לשאלות רבות הנוגעות להתנהלות בטוחה; הליכה, לינה, אוכל ושתייה, חילוץ וסוגיות נוספות. בספר שילבתי סיפורים אישיים הנוגעים בהתנסויות בטיולים רבים שעשיתי במהלך חיי. הסיפורים אנושיים, לעיתים מצחיקים, מתארים את המסע האישי שלי מאז היותי בחור צעיר וחסר ניסיון ועד היום, לאחר שעסקתי בנושא שנים רבות וצברתי ניסיון עשיר.





יום שלישי, 12 בספטמבר 2017

החיים כסיפור

אינני מספר סיפורים מטבעי. כשהתחלתי להדריך טיפוס לפני 30 שנה ויותר קשה היה לי לעמוד לפני אנשים ולדבר אליהם, גם אם הנושא היה טכני לחלוטין. בהמשך הדרכתי בכל מיני מסגרות, ולאט לאט התרגלתי לרעיון שניתן לעמוד לפני קהל, ולהסביר דברים. אפילו הצלחתי להצחיק מדי פעם, ואולי אפילו לרגש.כששאלתי פעם חבר מה לעשות בהדרכה מסויימת, והוא הציע לי לספר סיפור, הסתכלתי עליו בבעתה, או לפחות באי נוחות. “זה לא אני" התנצלתי, "פשוט אין לי את זה". השנים חלפו, הדרכתי עוד ועוד, ולאט לאט נחשפתי להנאה, ואולי גם לעוצמה, שבסיפור סיפורים. עברתי קורסים בסיפור סיפורים, התבוננתי בדרכים השונות שחברים ועמיתים סיפרו סיפורים, ובעיקר תירגלתי, ותירגלתי ותירגלתי. עם הזמן נעשה סיפור הסיפורים חלק ממני, רגע השיא של הדרכה, החלק שאני מצפה לו. נהנה מהאינטימיות עם הקהל, מבניית המתח, מהאדרנלין המשתחרר בגופי כאשר הסיפור מגיע לסופו. מהתגובות; ילד שמספר לי איך חלם על הדמויות מסיפור שסיפרתי סביב המדורה, תחושות ההקלה בקהל כאשר הגיבורה ניצלת ומתגברת. הדריכות או השחרור של המאזינים, ואולי גם מנקודות המבט החדשות, מהשינוי שסיפור טוב יכול להנחיל למקשיבים לו, המשקע שהוא מותיר מאחוריו, שיצוף ויחרט בתודעה, ויוסיף לה עוד רובד, עוד נקודת מבט.
עם השנים הבנתי שאני בעצם כן מספר סיפורים, ושעבורי כולנו, וכל מה שאנו פוגשים, הם הכל סוגים שונים של סיפורים, אם רק נפקח את העיניים והאוזניים, וגם את הלב, ונדע להקשיב.
זה קיים ראשית כל במגע שלנו עם כל הסובב אותנו;. הנחל שאנו הולכים בו מספר לנו על ההסלעים ששקעו פעם ואז עלו וירדו כדי ליצור לו תשתית, על טיפות המים שזרמו להם במשך שנים על גבי שנים, עד שהמפגש שלהם עם הסלע יצרה את הנתיב הייחודי לו. העצים מספרים לנו על הקרקע בו גדלו, על מחזורי הגשם והיובש, על מסעם כזרעים נישאים ברוח מארצות רחוקות. לפני דורות רבים, או ממש זה מקרוב. החיות מספרות לנו על המכלול, על הרכיבים שהביאו אותן לכאן, על מה שמאפשר להם להמשיך ולחיות במקום הזה. העננים מספרים על השינוי, על הרוחות, על המים שהם מביאים לנו.
וכך, כל דבר שאנו פוגשים בו בצאתנו לתור בעולם מספר לנו את סיפורו הייחודי, ששזור תמיד בכל הסיפורים האחרים, יוצרים מארג אחד, עם אינספור ביטויים וצורות. עלינו רק לגלות סקרנות, פתיחות, לקחת את הזמן, ולאט לאט, או אולי בהבזק מאיר, יתגלו לנו עוד ועוד סיפורים כאלו, בכל פעם סיפור ועוד סיפור, ללא התחלה, ללא סוף.
ובצורה דומה, גם האנשים שאנו פוגשים, גם הם כולם מספרים לנו את סיפורם, אם במודע, ואם שלא במודע. כאן זה אולי קצת יותר מאתגר עבורנו, כי לעיתים אנשים באים עם איזושהי מטרה, עם אג'נדה, עם סיפור שהם רוצים לספר, מתוך כוונה להשפיע עלינו, להניע אותנו. אולם עלינו לזכור שהסיפור שהם מספרים הוא הסיפור שלהם ולנו יש את הזכות, וגם את החובה, לבחור איך לשלב אותו בסיפור שלנו. הסיפור שמספרים לנו לא נעשה בהכרח מתוך כוונות זדון, אפילו אם אינו בהכרח אמיתי. האמא שמזהירה את ילדה שיגיע שוטר אם לא יגמור את האוכל כנראה לא באמת מאמינה בזה (הרי המשטרה גם ככה לא מגיעה, גם לארועים חמורים יותר). אולם היא מנסה בדרכה, לשכנע את הילד לאכול את הארוחה, מתוך תחושה שזה יועיל לו.
לכן חשוב לנו לזכור שכל סיפור שמספרים לנו הוא בסך הכל , נקודת מבט שהמספר בחר בה. לנו יש את החופש, ואולי אפילו את החובה, לבחון את הסיפור, ולהחליט האם מתאים לנו לשלב אותו בחיינו. ואולי אפילו להבין שכל החיים האלו שלנו, הנם בעצמם סיפור ויש לנו את הכוח והיכולת לברוא ולעצב אותם בדמותו הסיפור בו נבחר.

וכמובן, לא לשכוח שכל מה שכתבתי כאן גם הוא סיפור...

יום ראשון, 3 בספטמבר 2017

על ספרים ועל שירה שפרצה לה

הקיץ הזה זכיתי לפרץ של יצירה וכתיבה. הספר החדש שלי "תובנות מהדרך", המשלב תובנות שצברתי על איך לטייל בבטחה בהרים, עם סיפורים אישיים בנושא זה, נמצא כבר בעריכה. מקווה לפרסם אותו בקרוב.


מלבד זאת, פתאום מצאתי את עצמי כותב שירה, כאשר אני נמצא בנקודת הישיבה שלי, במעגל האלונים הקטן, או בערסל לפנות ערב על הדק. 
את כלל השירים ניתן לקרוא באתר שלי http://www.dkedem.com/1513149715121492.html


למטה נמצאים שלושה שירים לדוגמא:

עננים במרום
מבשרים בוא הסתיו
מחזורים שחוזרים
כל שנה מחדש
חוזרים ונשנים
ובכל רגע שונים
מזכירים הפליאה 
מזמינים הפתעה

זרמי מעמקים
נעים לאיטם
ומתנפצים לחוף 
זכרונות סערה
מחשבות טרופות
צצות מעצמן
נעלמות באינסוף

שמש של בוקר
מחדש שוב עולה
מייבשת הטל
שבלילה ביטא
מן זרימה חרישית
מן ערגה למופלא
רגשות שנוצרו 
חופשיות שקטה
שצצה לרגע
והשאירה זכרה

יום חמישי, 27 בנובמבר 2014

חיים טבעונים פשוטים - הספר

בשעה טובה סיימתי לכתוב את ספרי "חיים טבעונים פשוטים".
הספר ניתן במסורת ה"דאנא", הנתינה, וכולם מוזמנים להוריד אותו באתר שלי http://www.dkedem.com/ או בתוך האתר ב https://www.dkedem.com/uploads/1/3/3/5/13354205/simple_vegan_living_1.1_3.pdf. הספר הינו בגרסא אקלטרונית (קובץ) בלבד, אך ניתן כמובן להוריד ולהדפיס אותו.
בגדול הספר מסביר בקצרה מספר היבטים של הטבעונות, וכן מכיל מעל 60 מתכונים טבעונים, כולם קלים להכנה, בריאים ובעיקר טעימים, שנועדו להראות שחיים טבעונים יכולים להיות לא רק בריאים ונכונים יותר (לנו, לבעלי החיים, ולעולם בכלל), אלא גם חיים של אושר, שמחה והתעלות וכל זאת ללא מאמץ.
אין תשלום עבור הספר, אולם תרומות יתקבלו בברכה.

מתוך ההקדמה:
עם התגברות המודעות לאכזריות ולסבל הנגרמים עקב "תעשיית בעלי החיים", אנו רואים שיותר ויותר אנשים עוברים לאורח חיים טבעוני מלא, או לפחות מפחיתים בצורה דרסטית את הצריכה של מוצרים מן החי, הן בשר לסוגיו, והן מוצרי חלב וביצים. אולם לעיתים קרובות האנשים שעוברים לתזונה שכזו מגלים שכאשר הם מורידים מוצרים מהחי ממזונם, הם לא בדיוק יודעים מה כדאי להוסיף במקומו. הרי גם תזונה המבוססת על חטיפים וקולה הינה תזונה טבעונית, ובכל זאת קשה לטעון שזוהי תזונה בריאה שאפשר להתמיד בה לאורך זמן. אחרים פונים לטבעונות מסיבות בריאותיות, אך הם מוצאים את עצמם טובעים בשפע המידע שמסביב, בספרים, באינטנרט ובמקומות אחרים, ולא מצליחים למצוא מסגרת בסיסית שתאפשר להם לנהל אורח חיים בריא מבלי להתעסק כל היום בנושא המזון. הרבה מהמתכונים שמוצאים הם או לא טעימים מספיק, או דורשים זמן רב להכנה.
מניסיוני, ומניסיונם של רבים אחרים, אין לי ספק שאפשר להכין מגוון רחב של אוכל טבעוני טעים ביותר ועם זאת מהיר וקל להכנה. היום גם קיימים שפע של חנויות בריאות, חקלאים אורגניים ואף רשתות מזון, שמאפשרות לכל אחד מאיתנו לחיות בצורה בריאה ומהנה גם יחד.
ספר זה בא לתת מענה לאנשים הנמצאים בתחילת דרכם בעולם מופלא זה של חיים טבעוניים, כמו גם לאנשים המעוניינים להרחיב את התפריט שלהם. הוא יסביר איך אפשר בצורה פשוטה, ובהשקעת זמן מינימלית להפוך את חיינו לחגיגה אמיתית, תוך כדי יצירת עולם טוב יותר.
בתקווה שתהנו!


יום שישי, 19 באוקטובר 2012

יוגה וסישטהא


על ספר היוגה וסישטהא

לפני זמן מה נתקלתי בספר יוגה וסישטהא (Yoga Vasishta), בתרגומה לעברית של פריהה הרט (המבוסס על התרגום לאנגלית מסנקסריט של סוואמי ונקסטננדה). הספר שבה אותי, הן בסיפורים שבו, בתובנות שהוא מעלה לגבי משמעות החיים שלנו ויחסנו איתם, ובעיקר בדרך שהוא מתווה להתפתחות רוחנית, וחקר העצמי. הספר, שהינו אבן בסיס בפילוסופיה ההודית, מיוחס למשורר וליקמי, לו מיוחס גם אפוס הראמאינה ההודי. החוקרים מתארכים אותו למאות ה 11 עד ה 14. הספר עוסק בדיאלוגים בין הנסיך ראמה לבין המורה הרוחני שלו, החכם וסישטהא, דרך סדרה של סיפורים, משלים ודיונים פילוסופיים. הספר המקורי היה ארוך ביותר – 64,000 פסוקים, וכך זכה לגרסות מקוצרות, שניסו להביא את המהות שלו, בצורה נגישה יותר. התרגום של ונקסטננדה, המחולק לששה פרקים, מביא עמוד אחד לקריאה בכל יום מימות השנה, צורה המאפשרת לתכנים של הספר להיספג לאיטם בתודעה. מזה כמה חודשים אני נוהג לקרוא פעם ביום את הדף המתאים, ונהנה בכל יום מחדש מחווית הקריאה.
לא מזמן, נתקלתי בגרסא מקוצרת אף יותר של הספר, הנקראת יוגה וסישטהא סארא (Yoga Vasishta Sara), או "מהות היוגה וסישטהא", המכיל 230 פסוקים ב 10 פרקים, אשר מביאים את התמצית של הספר, בעזרת פסוקים נבחרים. קראתי את הפרקים, והחלטתי שאשמח לתרגם את הכתוב בהם לעברית. בבלוג זה אציג כמה מהפסוקים שבספר. ארבעה מהפרקים ניתן לקרוא במלואם באתר שלי. כמו כן ניתן לרכוש (תמורת 30 ₪) את התרגום המלא דרך החנות באתר שלי, או על ידי שליחת מייל. הספר מוגש כרגע בגרסא אלקטרונית (PDF), אך קיימת אפשרות לקבל גם גרסא מודפסת.

חוסר הממשות של העולם

  1. זה אשר אינו נראה, למרות שהוא בתוכנו, נקרא האני הנצחי, שאינו ניתן להריסה.
  2.  כפי שהעצים על שפת האגם משתקפים במימיו, כך העצמים השונים משתקפים   בראי הענק של התודעה שלנו.
  3.  בריאה זו, שהיא אך משחק של התודעה, עולה כמו האשליה של נחש בחבל (כאשר קיימת בורות) ומסתיימת כאשר קיימת ידיעה נכונה.
  4.  למרות שהשעבוד לא קיים באמת, הוא מתחזק דרך התשוקה להנאות העולם, כאשר תשוקה זו נחלשת, נחלש גם השעבוד.
  5.  כמו גלים העולים מהאוקיינוס, המח הבלתי יציב מתרומם מתוך המרחבים הענקיים והיציבים של העצמי העליון.
,
 פרק 4

התפוגגות המחשבה


  1. תודעה אשר איננה מחולקת מדמיינת לעצמה תשוקה לחפצים מסויימים, ואז רודפת אחריהם. אז היא ידועה כמיינד.
  2. מריבון עליון זה, נוכח בכל וכל יכול, עלה, כמו אדוות במים, הכח לדמיין חפצים נפרדים.
  3.  כפי שהאש נולדת מהרוח (המלבה את האש) ומכובה על ידי אותה רוח, כך זה אשר נולד מהדמיון מושמד על ידי אותו הדמיון.
  4. המיינד נוצר בדרך זו (של הדמיון) כתוצאה מהשכחה. כמו שהחוויה של מותנו בתוך חלום, הוא חדל להתקיים כאשר נבחן אותו לעומק.
  1. הרעיון של העצמי במה שאינו העצמי נובע מהבנה מוטעית. הרעיון של המציאות במה שאינו מציאותי, הו ראמה, דע שזהו המיינד (chittam).
  2. "זה הוא", "אני הוא זה", "זה שלי", רעיונות כאלו מהווים את המיינד; הם נעלמים כאשר נתבונן במחשבות מוטעות אלו.

מדיטציה על העצמי


  1. אני, המודעות הטהורה, חסרת הרבב והאינסופית שמעבר למאיה, מביט על פעילות הגוף הזה כעל פעילות גופו של מישהו אחר.
  2. המיינד, האינטלקט, החושים, הם כולם משחק של התודעה. הם חסרי ממשות, ונדמה שהם קיימים רק עקב חוסר תובנה.
  3. לא מושפע ממצוקות, חבר של כל העולם בשגשוג, ללא רעיונות של קיום וחוסר קיום, אני חי חופשי מכאב ומצוקה.
  4. הנני חסר פעולה, חסר תשוקות, צלול כמו השמים, חופשי מכמיהה, רגוע, חסר צורה, נצחי וחסר תנועה.
  5. כעת הבנתי בבירור שחמשת היסודות, שלושת העולמות ואני עצמי היננו תודעה טהורה.
  6. אני נמצא מעל הכל, אני נמצא בכל מקום, הנני כמו החלל, אני הוא זה אשר קיים (באמת), אין אני יכול לומר דבר מעבר לזה.
  7. גם אם יעלו או ירדו הגלים הדמיוניים של היקום בתוכי, שהנני האוקיינוס של מודעות אינסופית, אין התגברות או הצטמצמות בתוכי.

פרק 10

נירוואנה


  1. אי אפשר לחוות אושר עילאי דרך מגע החושים עם המושאים שלהם. המצב העילאי הינו זה אשר בו המיינד מושמד דרך חקירה ממוקדת.
  2. אושר הנובע ממגע החושים עם משאי החישה הינו נחות. מגע עם מושאי החושים הינו שעבוד, חופש ממנו הינו שחרור.
  3. השג את המצב הטהור שבין קיום וחוסר קיום, והתמד בו, אל תקבל או תדחה את העולם החיצוני או הפנימי.
  4. היה תלוי תמיד במציאות האמיתית אשר בין החושב והאינרטי, אשר הינו הלב דמוי החלל, האינסופי.
  5. האמונה ביודע וידוע נקראת שעבוד. היודע כבול על ידי הידוע, הוא משתחרר כאשר אין מה לדעת.


יום רביעי, 15 באוגוסט 2012

על פעילות גופנית


הליכה יחפה בפירנאיים הספרדים
הדרך ארוכה היא וקשה...

לצערי (ואולי, בדיעבד, לשמחתי) לא נולדתי עם יכולות אתלטיות. כילד לא היו לי גמישות, כח, סבולת או שאר התכונות שמאפיינות אתלטים. עדיין זכור לי איך בבית ספר יסודי לקחה אותי אימי לשיעור ניסיון בהתעמלות קרקע, ואת חוסר הצלחתי כמעט בכל התחומים בהם בדק אותי המאמן. לא בגלגלון, לא "שפגטים", וכנראה שגם לא בשאר התרגילים. גם במשחקי כדור לא הצטיינתי, ולרוב הייתי מאלו שנבחרים אחרונים לקבוצות הכדורגל או כדורסל. השינוי, מבחינתי, התרחש כאשר נחשפתי לעולם הטיפוס, בגיל 17. גיליתי פעילות שהלהיבה אותי, שריתקה אותי וגרמה לי הנאה רבה. לא שהצלחתי בה במיוחד, לפחות לא בהתחלה. התחלתי לטפס עם חבר של הורי, ולאחר מספר מפגשים, הוא אמר להם שאני אמנם נחמד, אך מטפס גדול אני כנראה לא אהיה. אולם בזכות אהבתי לספורט הטיפוס, גיליתי את התכונות של דבקות והתמדה בתוכי. טיפסתי בכל הזדמנות שרק יכולתי, ועם הזמן גיליתי שהיכולת שלי משתפרת פלאים. זה לקח זמן, אולי כמה שנים, אולם פתאום מצאתי שזה משליך גם על דברים אחרים. אני עולה 20 עליות מתח ללא קושי, או מבצע פיסוקים רחבים. הטיפוס גם עזר לי לפתח יכולות אחרות – את קור הרוח כאשר אתה בצעד קשה, גבוה מעל הקרקע, את היכולת לדמיין את המסלול כאשר אתה עדיין למרגלותיו, את החברות והמחוייבות שבעבודת צוות, ואת היכולת להתמקד לחלוטין ברגע, בצעד הנוכחי כאשר אני באמצע מסלול קשה. עם הזמן זכיתי לעבור קורס מדריכים ומדריכים בכירים ולשתף בחוויה גם רבים אחרים, וגם זכיתי לטפס במקומות רבים. הייתי הראשון שטיפס מסלולים רבים בארץ ובסיני, והישראלי הראשון שטיפס את ה"אל קפיטן" בעמק יוסמיטי  שבארה"ב, כמו גם מסלולים ואתרים רבים אחרים. הטיפוס גם פתח לפני עולמות רבים.
מתוך הרצון לשפר את יכולות הטיפוס שלי התוודעתי לשיטות אימון שונות. עם השנים, עסקתי גם בפעילויות נוספות – אני אוהב לרוץ למרחקים ארוכים, השלמתי 3 מרתונים והרבה ריצות לבד בשטח, ואני אף מלמד ריצה יחפה. עסקתי מספר שנים באומנויות לחימה.
אולם, הפעילויות המרכזיות שבהן עסקתי קשורות לעולם התנועה הסינית – הטאי צ'י והצ'י גונג, ועולם היוגה ההודית. בשניהם אני עוסק מעל 20 שנה. עברתי קורס מורי טאי צ'י, וכיום אני עובר קורס מורי יוגה אצל שמעון בן אבי. מה שאיפיין עבורי את הגישות האלו, הוא שכמו בטיפוס, אך בצורה עמוקה ומתוך מסורת רבת שנים, הן חיפשו את המשהו שמעבר לפעילות הגופנית בלבד, את היכולת להשפיע ולשנות את אורך חיינו, את נקודת ההתייחסות שלנו אל העולם. גיליתי את היכולת להשתנות בגישתי לחיים מתוך התנועה הפיזית, את הקשר שבין הפיזי לרוחני.

אז מה לעשות

טאי צ'י
כיום מקובלת כבר החשיבות של פעילות גופנית גם על הרפואה הקונוונציונלית, רצוי לפחות 3 עד 5 פעמים בשבוע. זה עוזר כמובן לבריאות – מועיל לבעיות של כלי דם ומחלות לב, לבעיות של סוכרת ולשלל הבעיות האחרות שנפוצות בחברת השפע המודרנית. שפע של הכל – כולל מחלות חדשות. מתברר שזה מועיל גם למח ולצלילות המחשבה – פעילות גופנית עוזרת למנוע את מחלות ההזדקנות כגון אלצהיימר, ובכלל לשמור על מח פעיל ויצירתי. ומלבד זאת, פעילות גופנית תורמת להרגשה הטובה – אם מההנאה מהפעולה, ואם מתופעות ביוכימיות, כמו הפרשת הורמון הסרוטונין.
ראשית, הכי חשוב לעשות משהו, כל דבר, העיקר להזיז את הגוף. להכנס להרגל קבוע, אפילו אם זה רק 10 דקות – אבל להקפיד על אותם 10 דקות לפחות 5 פעמים בשבוע. זאת יכולה להיות הליכה קלה ליד הבית, או כמה תרגילים בסיסיים שעושים בסלון. מה שחשוב זה להרגיל את הגוף לפעילות. כל פעילות היא מועילה, אולם יש בודאי כאלו שמועילות יותר מאחרות. קודם כל, כפי שציינתי, חשוב למצוא משהו שכיף לנו לעשות. האימון הכי טוב בעולם, אם הוא לא נעשה, לא יועיל לנו. מבחינתי מומלץ גם שלפחות חלק מהפעילות תהיה באויר הפתוח, ותאפשר לנו להשלים את החוסר של רובנו בשהות בטבע. אם נוכל להיות במגע ישיר עם האדמה, הרי שזה יתרון כפול.
יש יתרון למסגרת, בייחוד כאשר אנו רק מתחילים, ובונים את ההרגל. אפשר להירשם לשיעור, ובכך ליצור את המחויבות, ואפשר גם לקבוע עם חבר איתו נתרגל יחד. הכי חשוב זה אמנם לעשות פעילות כלשהי, אולם לתחושתי יש יתרונות לשיטות כמו יוגה או טאי צ'י שגם מבוססות על מסורת ארוכת יומין, וגם נותנות איזה "משהו" מעבר לתרגולת הפיזית.
הדעה המקובלת אומרת שרצוי לשלב פעילות אירובית – ריצה, הליכה, שחיה וכו', עם תרגילים הדורשים מאמץ מתפרץ – מה שמוגדר כ HIIT High Intensity Interval Training. זה יכול להעשות בעזרת משקולות, אך גם על ידי שימוש בכח הכובד ומשקל הגוף. הרבה תרגולים מתוך היוגה עוזרים גם לבניית הכח. אפשרויות רבות אחרות נמצאות כיום באינטרנט. אחת השיטות שאני מעריך היא דרכו של Mark Sisson, המראה באתרו סט מסודר של תרגילים אשר ניתן לבצע בטבע, ללא אביזרים.


מתכון אישי

ריצה יחפה
לסיום אציין בתור דוגמא את הפעילות שלי. רשימת הפעילויות שלי ניתנת רק לצורך ההדגמה, וכמובן שכל אחד צריך לבחור את הדרך שמתאימה לו.
אני לרוב מתחיל את הבוקר בשעה שעתיים של פעילות. זה אמנם נשמע הרבה, אך אני קם בשש, ועד שמונה כבר סיימתי את האימון הראשי של היום. עבורי, אימון הבוקר כולל הליכה לנקודת ישיבה. את ההליכה אני עושה יחף בשדות ליד הבית. בנקודת ישיבה אני עושה מגוון של פעילויות, שמשתנים מדי פעם, אך לרוב כוללים תרגילי צ'י קונג או טאי צ'י, תרגילי נשימה יוגיים – פראנאימה, תרגול של "חמשת התרגילים הטיבטים" (אותם אסביר ברשימה אחרת) ותרגילי יוגה ולסיום מדיטציה – והליכה חזרה הביתה.
פעילות זאת נותנת לי תשתית טובה לתפקד במשך שאר היום. בנוסף, אני אוהב לרוץ מדי פעם. לרוב אלו ריצות קצרות של עד חצי שעה, בוריאציות על עיקרון האינטרוואלים – קצב מהיר ואיטי לחילופין. כיום יש רבים הטוענים שריצה ארוכה אינה בריאה, לא למפרקים וגם לא ללב. אולם אני נהנה מצורת ריצה זו, כך שחודשיים שלושה בשנה אני בוחר להעלות את כמות הריצה ולהגיע לריצה שבועית של כמה שעות. כמובן שהעליה במשך הריצה נעשית בצורה הדרגתית. בימים שאני עובד מהבית, אני משתדל לקחת הפסקה קצרה כל שעה שעתיים, ולעשות פעילות כלשהי – אולי קפיצה על טרמפולינה – שנחשבת מועילה לגוף ולמערכת הלימפטית, או עמידות ראש או תרגילי צ'י גונג. בימים שאני נמצא בחוץ, הפעילות מתבטאת לרוב בעצם השהיה, אולם גם אז אני מקפיד לשלב את התרגולים הקבועים שלי.
התרכובת הזאת מתאימה עבורי, ומאפשרת לי את המגוון בתוך השיגרה. על כל אחד למצוא את צורת הפעילות  שמתאימה עבורו, אולם העיקר כאמור הוא קודם כל העשיה.