יום שישי, 19 באוקטובר 2012

יוגה וסישטהא


על ספר היוגה וסישטהא

לפני זמן מה נתקלתי בספר יוגה וסישטהא (Yoga Vasishta), בתרגומה לעברית של פריהה הרט (המבוסס על התרגום לאנגלית מסנקסריט של סוואמי ונקסטננדה). הספר שבה אותי, הן בסיפורים שבו, בתובנות שהוא מעלה לגבי משמעות החיים שלנו ויחסנו איתם, ובעיקר בדרך שהוא מתווה להתפתחות רוחנית, וחקר העצמי. הספר, שהינו אבן בסיס בפילוסופיה ההודית, מיוחס למשורר וליקמי, לו מיוחס גם אפוס הראמאינה ההודי. החוקרים מתארכים אותו למאות ה 11 עד ה 14. הספר עוסק בדיאלוגים בין הנסיך ראמה לבין המורה הרוחני שלו, החכם וסישטהא, דרך סדרה של סיפורים, משלים ודיונים פילוסופיים. הספר המקורי היה ארוך ביותר – 64,000 פסוקים, וכך זכה לגרסות מקוצרות, שניסו להביא את המהות שלו, בצורה נגישה יותר. התרגום של ונקסטננדה, המחולק לששה פרקים, מביא עמוד אחד לקריאה בכל יום מימות השנה, צורה המאפשרת לתכנים של הספר להיספג לאיטם בתודעה. מזה כמה חודשים אני נוהג לקרוא פעם ביום את הדף המתאים, ונהנה בכל יום מחדש מחווית הקריאה.
לא מזמן, נתקלתי בגרסא מקוצרת אף יותר של הספר, הנקראת יוגה וסישטהא סארא (Yoga Vasishta Sara), או "מהות היוגה וסישטהא", המכיל 230 פסוקים ב 10 פרקים, אשר מביאים את התמצית של הספר, בעזרת פסוקים נבחרים. קראתי את הפרקים, והחלטתי שאשמח לתרגם את הכתוב בהם לעברית. בבלוג זה אציג כמה מהפסוקים שבספר. ארבעה מהפרקים ניתן לקרוא במלואם באתר שלי. כמו כן ניתן לרכוש (תמורת 30 ₪) את התרגום המלא דרך החנות באתר שלי, או על ידי שליחת מייל. הספר מוגש כרגע בגרסא אלקטרונית (PDF), אך קיימת אפשרות לקבל גם גרסא מודפסת.

חוסר הממשות של העולם

  1. זה אשר אינו נראה, למרות שהוא בתוכנו, נקרא האני הנצחי, שאינו ניתן להריסה.
  2.  כפי שהעצים על שפת האגם משתקפים במימיו, כך העצמים השונים משתקפים   בראי הענק של התודעה שלנו.
  3.  בריאה זו, שהיא אך משחק של התודעה, עולה כמו האשליה של נחש בחבל (כאשר קיימת בורות) ומסתיימת כאשר קיימת ידיעה נכונה.
  4.  למרות שהשעבוד לא קיים באמת, הוא מתחזק דרך התשוקה להנאות העולם, כאשר תשוקה זו נחלשת, נחלש גם השעבוד.
  5.  כמו גלים העולים מהאוקיינוס, המח הבלתי יציב מתרומם מתוך המרחבים הענקיים והיציבים של העצמי העליון.
,
 פרק 4

התפוגגות המחשבה


  1. תודעה אשר איננה מחולקת מדמיינת לעצמה תשוקה לחפצים מסויימים, ואז רודפת אחריהם. אז היא ידועה כמיינד.
  2. מריבון עליון זה, נוכח בכל וכל יכול, עלה, כמו אדוות במים, הכח לדמיין חפצים נפרדים.
  3.  כפי שהאש נולדת מהרוח (המלבה את האש) ומכובה על ידי אותה רוח, כך זה אשר נולד מהדמיון מושמד על ידי אותו הדמיון.
  4. המיינד נוצר בדרך זו (של הדמיון) כתוצאה מהשכחה. כמו שהחוויה של מותנו בתוך חלום, הוא חדל להתקיים כאשר נבחן אותו לעומק.
  1. הרעיון של העצמי במה שאינו העצמי נובע מהבנה מוטעית. הרעיון של המציאות במה שאינו מציאותי, הו ראמה, דע שזהו המיינד (chittam).
  2. "זה הוא", "אני הוא זה", "זה שלי", רעיונות כאלו מהווים את המיינד; הם נעלמים כאשר נתבונן במחשבות מוטעות אלו.

מדיטציה על העצמי


  1. אני, המודעות הטהורה, חסרת הרבב והאינסופית שמעבר למאיה, מביט על פעילות הגוף הזה כעל פעילות גופו של מישהו אחר.
  2. המיינד, האינטלקט, החושים, הם כולם משחק של התודעה. הם חסרי ממשות, ונדמה שהם קיימים רק עקב חוסר תובנה.
  3. לא מושפע ממצוקות, חבר של כל העולם בשגשוג, ללא רעיונות של קיום וחוסר קיום, אני חי חופשי מכאב ומצוקה.
  4. הנני חסר פעולה, חסר תשוקות, צלול כמו השמים, חופשי מכמיהה, רגוע, חסר צורה, נצחי וחסר תנועה.
  5. כעת הבנתי בבירור שחמשת היסודות, שלושת העולמות ואני עצמי היננו תודעה טהורה.
  6. אני נמצא מעל הכל, אני נמצא בכל מקום, הנני כמו החלל, אני הוא זה אשר קיים (באמת), אין אני יכול לומר דבר מעבר לזה.
  7. גם אם יעלו או ירדו הגלים הדמיוניים של היקום בתוכי, שהנני האוקיינוס של מודעות אינסופית, אין התגברות או הצטמצמות בתוכי.

פרק 10

נירוואנה


  1. אי אפשר לחוות אושר עילאי דרך מגע החושים עם המושאים שלהם. המצב העילאי הינו זה אשר בו המיינד מושמד דרך חקירה ממוקדת.
  2. אושר הנובע ממגע החושים עם משאי החישה הינו נחות. מגע עם מושאי החושים הינו שעבוד, חופש ממנו הינו שחרור.
  3. השג את המצב הטהור שבין קיום וחוסר קיום, והתמד בו, אל תקבל או תדחה את העולם החיצוני או הפנימי.
  4. היה תלוי תמיד במציאות האמיתית אשר בין החושב והאינרטי, אשר הינו הלב דמוי החלל, האינסופי.
  5. האמונה ביודע וידוע נקראת שעבוד. היודע כבול על ידי הידוע, הוא משתחרר כאשר אין מה לדעת.


2 תגובות:

ווטסו אמר/ה...

תודה ענקית על פוסט מאוד מושקע!
אורי
טיפולי וואטסו

מתקני ספורט אמר/ה...

הסברים מעולים! תודה!