יום ראשון, 4 בספטמבר 2011

ללה - Lalla


לא מזמן נתקלתי בשיריה של ללה – קדושה ומשוררת הודית, שחיה בחבל קשמיר שבצפון הודו במאה ה 14 (1320-1392). את החוויה המיסטית העמוקה שלה ביטאה  ללה בשירים מקודשים, הידועים כ"וואק" (vakh), אשר מתארים את חיפושיה אחר האמת דרך רוחניות פנימית, להבדיל מטקסים ודוגמות.
בסך הכל ידועים לנו כיום כ166 שירים כאלו. שיריה מבטאים את האמת שלה בצורה תמציתית, המזכירים במידת מה את משוררי הזן, כמו גם משוררים סופיים דוגמת רומי. השירים נכתבו בשפה הקשמירית העממית, להבדיל משפת הסנקסריט, שהיתה השפה הגבוה, והשפה בו נכתבו שירים עד אז. ללה נעה ונדה ברחבי קשמיר במשך חייה, מלמדת ושרה את שיריה. מאז ועד היום הם נחשבים לחלק בסיסי מהתרבות הקשמירית וההודית, ותורגמו מספר פעמים גם לאנגלית. היא אהובה עד היום על הקשמירים, ויעידו על כך גם הכינויים הרבים להם זכתה: Lal Ded (סבתא ללה), Lalleshwari  (ללה היוגיני) ו Lal Arifa (עבור המוסלמים).

תמונה מסורתית של ללה
גם סיפור חייה של ללה מרתק, ומאפשר לנו הצצה אל תרבות אחרת, שונה מאד מזו שלנו. סיפורים ואגדות רבות נקשרו בשמה. כפי הנראה נולדה ללה בכפר קטן ליד סרינארגאר בירת קשמיר. בגיל 12 התחתנה או  ליתר דיוק, חותנה. היו אלו נישואים לא מאושרים. חותנתה התעללה בה, הכריחה אותה לעבוד קשה ולא דאגה לה. לפי אחד הסיפורים היתה מניחה אבן גדולה על צלחתה, ומכסה אותה באורז, כדי שיראה כאילו קיבלה מנה יפה. ללה כמובן הרגישה באבן, אך לא התלוננה. גם עם בעלה לא היה לה קל. אגדה אחרת מספרת איך בעלה כעס עליה יום אחד, על זה שהיא מתמהמהת בהבאת כד המים מהבאר, והולכת ושרה לה מזמורי הודיה. בתגובה הכה בכד שעל ראשה ושבר אותו. הכד נשבר, אך המים שבפנים שמרו על צורתם, והפכו לאגם המתקרא עד היום אגם ללה. בגיל 24 החליטה לעזוב את בית בעלה, והצטרפה למורה הינדי. באותו זמן גם החליטה להפטר מכל נכסיה החומריים – ומאז ועד מותה הסתובבה ערומה.
למרות שהיתה מחוברת לשייויזם (Shaivism)  ההינדי, הרי שהושפעה כפי הנראה גם ממורים סופיים (מוסלמים) והצליחה לשלב  בין שתי מסורות אלו.

כמו רבים וטובים לפני גם אני הוקסמתי משירים עמוקים וחודרים אלו  וכעת אני נמצא בתהליך תרגומם  לעברית. אני מקווה לפרסם את מכלול עבודתה בקרוב. בינתיים תוכלו להציץ בכמה מהם המופיעים כאן.

1

רקדי ללה, לבושה
אך באוויר לגופך. שירי ללה,
עונדת את השמים

הביטי ביום הזוהר הזה. אילו בגדים
יכלו להיות כה יפים, או
יותר קדושים.

2

עצמי בתוך עצמי. אתה הינך מאום מלבדי
עצמי בתוך עצמי. הנני רק אתה.

מה שהננו ביחד
לעד לא ימות.

האיך והמה של כל זה?
במה זה משנה?

3

לבשו רק את הנחוץ לשמור על חומכם.
איכלו אך למנוע את תחושת הרעב

ובאשר למחשבותיכם, תנו להם לנוע,
להכיר מי אתם,
ואת המוחלט,
ושגוף זה ייהפך לאוכל
לעורבים שביער.

4

מדיטציה ומשמעת עצמית,
הם לא כל אשר נדרש, ואף לא
רצון עז לעבור דרך
השער לשחרור.

ניתן להתמוסס בהתבוננות,
כמו מלח במים,
אך יש עוד דבר מה
שחייב להתרחש.

5

יש הישנים, אך ערים,
ואחרים ערים אך ישנים.

יש המתרחצים בבריכות מקודשות,
ולעולם לא יהיו נקיים.

ויש אחרים
העוסקים בעבודות הבית
וחופשיים מכל עשייה.

6

הם מגיעים, ואחרים מגיעים,
ואז הם עוזבים, וגם האחרים עוזבים.
יום וליל, תנועה מתמדת.

מהיכן הם מגיעים?
להיכן הם הולכים?

האם יש לכך משמעות?
מאום, מאום, מאום.

7

כל אשר אעשה, הינו באחריותי,
אך כמו אדם הנוטע עצים במטע,
מה שיניבו מעשי, הפירות,
יהיו לאחרים.

אני מציעה את המעשים שבחיי
לאלוהים שבפנים,
ולאן אשר אפנה, הדרך מבורכת.

8

ללה, אין לידה, וגם לא מוות.
את אחת, אך לא עם אושר
או קושי, לא עם
תאוות או כעס.

את אינך הולכת עם אנשים
אשר רק מדברים על האמת.

החוויה של האלוהים
היא פליאה מתמדת.

9

ערכתי עליות לרגל, מחפשת את האלוהים.
ואז ויתרתי, הסתובבתי
ואלוהים היה בתוכי!

הו ללה, מדוע את ממשיכה
לנדוד, ולקבץ נדבות?

קצת מאמץ. פעלי!
ואלוהים יופיע בצורה
של אהבה שתמלא את ליבך.

10

הדרך קשה ומסובכת עד מאד
ללה זנחה את כל ספריה, שסיפרו
עליה, ובעזרת המדיטציה
ראתה את האמת שלעולם לא תגיע
למי שקורא מילים.

11

הנזירים נודדים ממקדש למקדש,
מחפשים את זה אשר ניתן למצואו
אך בביקור בנשמה.

חקור את המסתורין שבתוכך,
כאשר תסיר מבטך משם,
העשב היבש יראה טרי יותר
עוד קצת הלאה, ואף יותר
ירוק בהמשך. השאר כאן.

יום שישי, 2 בספטמבר 2011

גלידה ביתית


אני חייב להודות שאני מכור למתוק. מאז ומעולם נהניתי מדברים מתוקים – עוגות, עוגיות, ובעיקר גלידות. כשהייתי צעיר, עוד הייתי חייב להתחשב בדעת הורי – לא לגמור את כל העוגה בשעה, או לחסל חבילת גלידה בפעם אחת. אולם, שנים אלו חלפו מזמן, וכאשר התחלתי להכין עוגות לבד גיליתי שאין מי שיתלונן על הרגלי החזיריים (אם כי בת זוגי הביעה לפעמים מחאה כלשהי). התאווה שלי למתוק לא פחתה עם השנים, וכל מכרי יוכלו להעיד על השמחה המתפשטת בי למראה, ובייחוד לטעם של דבר מה מתוק וטעים.
ובכל זאת, חלו שינויים בטעם שלי עם השנים, ובייחוד עם המעבר לאוכל טבעוני ואורגני, שחלק ניכר ממנו חי (raw) , אני מגלה שכבר פחות קוסם לי לאכול גלידה מהסופר, שלא לדבר על עוגה תעשייתית. הרבה יותר כיף לאכול משהו שהוכן זה עתה, מרכיבים טריים ועם הרבה אהבה ושמחה.
רכיבים לגלידה ירוקה
עוגות, כאמור, אני מכין כבר הרבה שנים. לעולם הגלידה הביתית, לעומת זאת התוודעתי רק בשנים האחרונות. מתברר שיש כל מיני דרכים להכין גלידה בבית. אפשר לרכוש מכונת גלידה ביתית, ובעזרתה להכין גלידות למיניהן. ניתן גם להשתמש בבלנדר או מעבד מזון ולהכין את הגלידה בעזרת מכשירים שנמצאים כבר בביתנו. בהקשר זה בלנדר של ויטהמיקס עוזר לעשות פלאים, אך גם עם מעבד מזון רגיל ניתן בהחלט להגיע לתוצאות מרשימות. גם אם אין לכם כרגע מכשיר כזה בבית – ניתן, עם קצת סבלנות, להשיג מכשיר כזה בחינם באתר השיתוף "אגורה".
מתכונים לגלידה אפשר למצוא לרוב באינטרנט. אני אתן כאן 3 מתכונים, 2 פשוטים ביותר, ואחד קצת שונה.

גלידת מנגו
גלידת מנגו
אחת הגלידות הפשוטות והמהנות ביותר שאני מכיר. לוקחים מנגו, מקלפים, חותכים לקוביות ושמים (בקופסא סגורה) בפריזר ומחכים עד שיקפא. את הקוביות הקפואות מכניסים למעבד וטוחנים עד שמתקבלת עיסה חלקה. כעת נשאר רק למזוג לצלחת ולאכול.
לכל הגלידות הביתיות ניתן להכניס כל מיני תוספות לשיפור וגיוון הטעם. לגלידת מנגו אני אוהב להוסיף (בשלב העיבוד) כף חמאת קוקוס (להשיג בחנויות הטבע), וכף קוקוס.

גלידת שוקולד בננה
מוכן בויטהמיקס
וריאציה מדהימה על גלידת שוקולד. צריך לחכות עד שהבננות ממש בשלות (דבש), ואז לקלף ולשים בפריזר עד שיקפאו. מוציאים את הבננות הקפואות, ומכניסים למעבד. מוסיפים ככף או שתיים של קקאו (בתלות בטעם האישי), וטוחנים עד שמתקבלת עיסה חלקה. גם כאן ניתן לגוון ולהוסיף למתכון הבסיסי. אני אוהב להוסיף שמן קוקוס (כף, כל המידות לשתי בננות), טחינה גולמית או שקדיה (כף), וניל (כפית), אגוזים (חופן), מיץ תפוזים טרי (2 כפות).

גלידה ירוקה
זוהי גלידה קצת שונה בטעמה מהגלידות אליהן אנו רגילים בדרך כלל. היא מבוססת על הרעיון של שייק ירוק (רסק ירוק). זהו רעיון שקודם רבות על ידי ויקטוריה בוטננקו כדרך מזינה, טעימה ובריאה לפתוח את היום. גלידה ירוקה מאפשרת לגוון קצת על רעיון זה.
גם כאן ניתן לגוון ולשחק עם הרכיבים. אני לוקח כמתכון בסיסי את הרכיבים הבאים (לשני אנשים):
2 בננות קפואות
1/3 פפיה
פסיפלורה
תפוח
2-3 עלי חסה
חופן אגוזים
למתכון הבסיסי הוספתי כאן סברס אחד, וחופן עלי ריגלת הגינה (ריג'לה בערבית, purslane באנגלית) – עשב בר הגדל בשדות בקיץ, ונחשב כ"עשב רע" בחקלאות המודרנית, וכמקור לויטמינים ולאומגה 3 אצל העוסקים ברפואה טבעית, וכן אצל לקטים (אזהרה – רג'לה נפוץ מאד בשדות חקלאיים – ודאו שהשדה אינו מרוסס לפני שאתם קוטפים אותו).
הגלידה מוכנה - בתאבון!
ניתן להוסיף עוד מיני עלים ירוקים, וכמובן תוספות כמו שמן קוקוס וטחינה שכבר הוזכרו. את כל הרכיבים מכניסים למעבד וטוחנים עד קבלת מרקם חלק ואחיד. ניתן להוסיף קצת קוביות קרח לקבלת מרקם של שייק, ואפשר גם להקפיא לכמה דקות לקבל מרקם יותר קפוא.