יום ראשון, 26 ביוני 2011

Wabi Sabi– מה זה חיים פשוטים ביפנית


בית הודי במאנאלי

וואבי סאבי – לא זה לא מאכל אקזוטי או שיטת טיפול חדשה מהמזרח. בפעם הראשונה נתקלתי במונח זה בעת שהסתובבתי עם חדוה,בת זוגי, בחנות יד שניה. היא התפעלה משרפרף ישן וטיפה עקום, שאמי, כך אני מניח, היתה מזמן זורקת בשאט נפש. אך חדוה הסבירה לי שדווקא אותות הגיל, והעובדה שאינו מושלם הם שהופכים את השרפרף למשהו מיוחד, בעל "נשמה". עם הזמן זכיתי להתעמק קצת יותר בפילוסופיה משונה לכאורה זו, שטוענת שלאו דווקא מה שחדש ונוצץ יותר הוא גם טוב יותר. להיפך – מתכון אחד שמצאתי ליצירת פריט שהוא "וואבי סאבי" – הינו לבנות משהו, ואז להשתמש בו במשך 200 שנה, לתת לו לקבל מכה קטנה פה ושם, אולי איזה פגם או תיקון, ואז יש לנו משהו שהוא באמת בשל. כך מספרים שכאשר אדריכל יפני תכנן מקדש חדש, המפרט כלל גם הנחיה לסגור אותו ל 300 שנה. רק לאחר זמן זה נפתח המקדש לקהל.

עקרונות הוואבי סאבי

מחסן
אחת ההגדרות לוואבי סאבי הינה "ההערכה ליופיו של הלא מושלם, הלא גמור ובר החלוף, ההערכה לדברים פשוטים, שהזמן נתן בהם את אותותיו.". זוהי פילוסופיה שקשורה באופן הדוק לפשטות של הזן בודהיזם, ולפעילויות כגון טקס התה היפני. זוהי גישה פילוסופית שמחפשת ליצור עולם של פשטות, נקי מהפרעות של חוסר סדר ועומס מיותר. היא מעריכה את החיים הפשוטים, ואת היופי שבתהליכים המתרחשים בטבע שמסביבנו. היא מקבלת את מחזורי החיים, של יצריה וגדילה, שלאחריהם מגיע תהליך ההתפוררות והמוות. אנו נזכרים בבר חלוף שקיים בכל דבר – בעולם מסביב כמו גם בגופינו אנו. אנו גם נשאף להשאר רק עם מה שבאמת נחוץ – לא פחות, אבל גם לא יותר. זהו תהליך שמציב לנו ראי ואתגר מול הנטיה של החברה שלנו, כמו גם של חברות בעבר, לצרוך עוד ועוד, לאסוף עוד ועוד דברים שאין לנו צורך אמיתי בהם. ועם זאת, חשוב גם לזכור ולהבין שוואבי סאבי אינו מדבר על חיי עוני ודלות. אין מדובר על חיים בתוך הזנחה, לכלוך ועליבות, אלא על פשטות שיש בה ניקיון, ומינימליזם, יחד עם הכרה והערכה לתהליכי הבליה המתרחשים סביבנו.

12 דרכים להגיע לוואבי סאבי

קערה לטקס תה יפני
  1. טפחו את האיטיות: קחו את הזמן, ותנסו לתפקד ללא מכשירים חוסכי זמן. שיטפו את הכלים ביד, חממו על הכיריים (או עדיף במדורה) ולא במיקרו, נקו את הבית במטאטא, לושו בצק ביד. והכל מתוך מודעות למעשים.
  2. טפחו את ההתבוננות: הקפידו להתבונן בעולם שמסביב. בעגבניה לפני שאנו חותכים אותה לסלט, בכוס התה שאנו שותים ממנה, באנשים שאנו נפגשים איתם. התבוננו בעזרת כל החושים. התענגו על הצבע, הצורה, המרקם של הדברים. ואל תשכחו להריח, לחוש, לשמוע את הצליל כאשר הסכין חותך את הירקות לסלט.
  3. טפחו את האומנויות: העדיפו את המוצרים הפשוטים, שנעשו על ידי אנשים אמיתיים ולא על ידי מכונות. ואם אפשר, הקפידו ליצור את המוצרים בעצמכם. הכינו כלים מעץ בעצמכם: כפות, קערות, כוסות. חפשו את העץ המתאים, הקשיבו לו, וצרו את הצורה המיוחדת. הכינו סלים מקש, כלי חימר, בגדים. שתלו ירקות ותבלינים בגינה או אדנית. האפשרויות הן אינסופיות.
  4. טפחו את הניקיון: הניקיון שאנו יוצרים בסביבה שלנו עוזר לנו ליצור מרחב מקודש. הקפידו ליצור טקס יומי של ניקיון המרחב בו אנו שוהים.
  5. טפחו את ההתבודדות: מצאו מקום שבו תוכלו להקדיש זמן להיות לבד, לכמה רגעים של שלוה ומדיטציה מדי יום. אם יש לכם גישה אל הטבע, מה טוב – פינה בגינה, נקודה מתחת לעץ בגן ציבורי. אולם גם פינה קטנה בבית, רצוי כזאת שפונה לנוף או לפחות אל השמים.
  6. טפחו את המרחב בו אתם שוהים: המנעו מעומס יתר בסביבתכם ועודף חפצים. זכרו ש"פחות הוא יותר". זכרו את החשיבות של מרחבים ואור – גם בשטח קטן לכאורה.
  7. טפחו את השקט: בעולמנו המודרני, עמוס הגירויים והרעשים, השאירו גם זמן לשקט – החיצוני וגם הפנימי. הקפידו לסגור את הטלויזיה מדי פעם (ואולי עדיף בכלל בלי טלויזיה). סגרו את הרדיו מדי פעם בזמן הנסיעה במכונית. הקפידו על ברכה ורגע של שקט לפני תחילת הארוחה. וגם כאשר נפגשים עם חברים ומשפחה, לא חייבים למלא את החלל בשיחה בטלה.
  8. טפחו את ה"סאבי" : אותו יופי שבא עם ההתבגרות, עם הזמן. השתמשו ברהיטים עתיקים או חומרים ממוחזרים בבית. המנעו ככל האפשר ממוצרים חדשים ותעשייתיים.
  9. טפחו חפצים עם נשמה: השתמשו כמה שיותר במוצרים שנעשו בעבודת יד, עם כל הייחודיות, והאופי, וגם הפגמים הקטנים שניטעו בהם על ידי היוצר.
  10. טפחו את חוסר השלמות: הכירו בכך שאיננו מושלמים, לא אנו בתור בני אדם, ולא המגורים שלנו. הרשו לבית להיות עם (קצת) חוסר שלמות. דוגמא קלאסית לכך הינה אומן הזן, שבתוך הסדר והניקיון משאיר תמונה אחת תלויה בזוית קטנה.
  11. טפחו את החמימות: הקפידו על כך שיהיה נעים בבית. כסא רך, של להתכרבל בו, אור רך ונעים. מרחב שנעים לשבת ופשוט להיות בו.
  12. טפחו את הפשטות: ככל שנצרוך פחות, כך ישאר לנו זמן רב יותר להיות עם משפחה, עם חברים ובטבע – היופי שבפשטות.